עמותת"אלעד הירוקה" ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון דרום השרון ואח'

החלטה

דחיה על הסף

1.        בעתירה שבפני מבקשים העותרים, בין השאר,  להורות לוועדה המקומית דרום השרון (להלן: "הועדה המקומית") ולוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז (להלן: "הועדה המחוזית") להפעיל את סמכויות האכיפה המוקנות להן בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התו"ב") ולנקוט בכל הצעדים המתחייבים בדין על מנת להביא להפסקה לאלתר של פעולות הכרייה והחציבה המתבצעות על ידי המשיבה הפורמאלית, חב' הנסון מוצרי מחצבה (ישראל) בע"מ (להלן: "הנסון") במקרקעין הידועים כגושים 5501, 5657, 5660, 5662 (להלן: "המקרקעין") והידועים כ"מחצבת מגדל צדק".

בתגובה לעתירה טוענת הועדה המקומית, שבתחום שיפוטה ואחריותה מצויים המקרקעין בהם פועלת המחצבה, כי יש לדחות את העתירה על הסף.

2.         העותרת 1, עמותת "אלעד הירוקה" (להלן: "העותרת") היא עמותה רשומה כדין הפועלת למען איכות הסביבה ואיכות החיים של תושבי הישוב אלעד.

העותרים 2-5, הם תושבי הישוב אלעד, ולטענתם הם נפגעים באופן ישיר מפעולות החציבה והכריה הנעשות על ידי  הנסון.

3.         לטענת העותרים, מבצעת הנסון במקרקעין פעולות כרייה וחציבה, בניגוד לדין תוך חריגה משמעותית מתוכניות המתאר התקפות החלות על המקרקעין ויוצרת מטרדים ומפגעים רבים בעיקר לתושבי אלעד.

הנסון הייתה אמורה לסיים זה מכבר את פעולותיה במחצבה, וכפועל יוצא מכך היו אמורים להפסק המטרדים, אולם, היא ממשיכה בפעולות חציבה וכרייה במחצבה. בתמיכה לטענתם צרפו העותרים לעתירה חוות דעת מומחה , ממנה עולה כי החציבה מתבצעת בשטחים ובעומקים האסורים על פי התוכניות החלות על המקרקעין (נספח 2 לעתירה).

4.ביום 18.4.11, פנתה העותרת להנסון והתריעה בפניה כי היא מבצעת פעולות חציבה תוך חריגה משמעותית מגבולות החציבה המותרים ע"פ התוכניות המאושרות. בפנייתה, דרשה העותרת מהנסון להפסיק את פעולות החציבה  והכרייה (נספח 3 לעתירה).

הנסון השיבה ביום 4.5.11 "טענותיכם נדחות באשר אינן מבוססות ונחזות כבאות לשרת אינטרסים זרים" (נספח 4 לעתירה).

5.  לאור תשובת הנסון, פנתה העותרת, ביום 12.5.11, ליחידת הפקוח על הבנייה במחוז מרכז ולוועדה המקומית, בבקשה להפעיל את סמכותן ולהורות להנסון להפסיק מיד את החציבה ולנקוט כנגדה בצעדים משפטיים (נספח 5 לעתירה).

הועדה המקומית ביקשה תחילה לקבל לידיה את חוו"ד עליה נסמכת העותרת (נספח 6 לעתירה) ואילו הוועדה המחוזית השיבה כי הסוגיה מצויה בבדיקה (נספח 7 לעתירה).

לאחר שהעותרת המציאה לוועדה המקומית עותק מחוו"ד (ולאחר תזכורת ששלחה לה) השיבה הוועדה המקומית, ביום 26.6.11, כי היא בודקת את הטענות. לתשובתה (נספח 10 לעתירה) צרפה הוועדה המקומית את עמדת לשכת היועמ"ש במשרד התשתיות הלאומיות (שלא צורפה לעתירה), וציינה כי במקביל היא בודקת את פרטי התלונה לגופה.

ביום 20.7.11 (לאחר תזכורת נוספת ששגרה אליה העותרת) השיבה הוועדה המקומית כי לא נמצא ביסוס לטענות העותרת בדבר חריגה בשטח החציבה והוסיפה כי הטענה נבדקה גם על ידי המפקח על המכרות שאף הוא דחה את הטענה (נספח 12 לעתירה).

6.         לאור תשובה זו הגישו העותרים את עתירתם בה הם טוענים כי בידי רשויות התכנון סמכויות רבות שנועדו למנוע ו/או לחדול הפרות בוטות כפי אלה המתבצעות על ידי הנסון ובכלל זה סמכות להוציא צווי הפסקת עבודה, הגשת כתבי אישום, נקיטת הליכים להוצאת צו הפסקת עבודה שיפוטי וגם בקשה לצו מניעה זמני.

לטענת העותרים, הועדה המקומית והועדה המחוזית לא נקטו בכל פעולה מבין הפעולות המנויות בעוד שהפרת הדין נמשכת מידי יום ביומו.

סמכותה של הועדה המקומית להבטיח את קיומם של הוראות התכנון והבניה נקבעה בסעיף 27 לחוק התו"ב ומחובתה ליישם את הוראות חוק התו"ב, בוודאי מקום בו נעשות פעולות המנוגדות לתכניות מתאר וביתר שאת כאשר פעולות אלה מהוות מטרדים.

סמכותה של הועדה המחוזית לפקח על פעולותיה של הועדה המקומית ולהבטיח כי היא מבצעת את תפקידה נאמנה נקבעה בסעיף 28 לחוק התו"ב.

7.בתגובה לעתירה טענה הוועדה המקומית כי הסעדים המבוקשים בעתירה אינם בתחום סמכותה של הוועדה המקומית אלא בתחום סמכותו (ואחריותו) של המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות (להלן: "המפקח על המכרות"). העתירה, כפי שהוגשה מהווה ניסיון להתגבר על התשובה השלילית שקיבלו העותרים זה מכבר מהמפקח על המכרות, תשובה שהעותרים בחרו שלא לעתור נגדה ולפיכך הפכה לחלוטה. התנהגות זו של העותרים אף מהווה התנהגות בחוסר תום לב.